Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 50a

אֵלּוּ שְׁנֵי דוֹרוֹת. זָכָה — מַשְׁלִימִין לוֹ, לֹא זָכָה — פּוֹחֲתִין לוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זָכָה — מוֹסִיפִים לוֹ, לֹא זָכָה — פּוֹחֲתִין לוֹ.

Traduction

these are the years of the generations, i.e., the allotted lifespan that is preordained for each individual before birth. If he is deserving, God completes his allotted lifespan. If he is not deserving, God reduces his lifespan; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Akiva assumes one cannot outlive one’s preordained allotted lifespan. The Rabbis say: If he is deserving, God adds years to his lifespan. If he is not deserving, God reduces his lifespan. According to the Rabbis, Isaiah’s prophecy is referring to one who deserved to have extra years added to his allotted lifespan, and the verse in the Torah is referring to one who deserved to merely complete his lifespan.

Rachi non traduit

דורות. שנים שפוסקין לאדם בשעת לידתו:

זכה מוסיפין לו. והאי אמלא לשון תוספת הוא:

Tossefoth non traduit

מוסיפין לו. והא דאמר במועד קטן (דף כח. ושם) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא פשיטא דזכות גדול מועיל כדאמר בשבת (דף קנו:

ושם) אין מזל לישראל ומיהו לא שכיח שישתנה המזל כדמוכח בתענית (דף כה.) גבי עובדא דר''א בן פדת:

אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ''וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה''! אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁלּוֹ הוֹסִיפוּ לוֹ. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי נָבִיא עוֹמֵד וּמִתְנַבֵּא ''הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ'', וַעֲדַיִין לֹא נוֹלַד מְנַשֶּׁה!

Traduction

The Rabbis said to Rabbi Akiva: How can you claim that one cannot outlive one’s allotted lifespan when there is a verse that states that Isaiah prophesied to Hezekiah as Hezekiah lay on his deathbed: ''And I will add unto your days fifteen years''? Rabbi Akiva said to them: Those additional years that God added to his lifespan are from his own allotted lifespan. When Hezekiah sinned God decreed that his lifespan be shortened, but when he repented God allowed him to live out those years. Know that this is so, as a prophet during the reign of King Jeroboam stood and prophesied: ''Behold, a son shall be born unto the House of David, Josiah is his name'' (I Kings 13:2). Josiah was the grandson of Manasseh, Hezekiah’s son, and at the time Hezekiah lay on his deathbed, Manasseh had not yet been born. Evidently, Hezekiah’s preordained allotted lifespan had still not been completed.

Rachi non traduit

משלו הוסיפו לו. אלא שמתחלה היו רוצים לפחות משניו:

תדע. שמתחלה כשנולד נפסקו לו כל אותו תוספת:

שהרי נביא נתנבא. בימי ירבעם שנים הרבה קודם הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ובשעת חליו של חזקיה עדיין לא נולד מנשה שממנו יצא יאשיהו הוי אומר בשעת חליו גזרו לפחות משניו וכשזכה השלימו לו:

Tossefoth non traduit

משלו הוסיפו לו. וקרי ליה תוספת לפי מה שנגזר לפחות ע''י עון והא דאמר בפ''ק דחגיגה (דף ד:
ושם) גבי איתתא מגדלא נשיא כי חזינן צורבא מרבנן דמעבר אמיליה מוסיפין ליה אר''י דניחא אפילו לר''ע דאין זה תוספת כיון שנגזרו לשום אדם:

תדע שהרי נביא עומד. וא''ת והלא אם לא התפלל חזקיהו על עצמו היה מת והיתה נבואה בטלה אלא ע''כ אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא היה חוטא א''כ היכי מוכח מכאן דמשלו הוסיפו לו אפי' לא הוסיפו לו משלו וחיה כבר כל שנותיו שנגזרו לו מה שלא נתקיימה הנבואה לפי שחטא ואילו לא חטא ונשא אשה בשנים הראשונים היה מוליד ואר''י דשמא הדורות נגזרו להוולד באותו הזמן ובאותו הפרק שהם נולדים ובשני התוספת נגזר לו להוליד מנשה:

וְרַבָּנַן — מִי כְּתִיב מֵחִזְקִיָּה? ''לְבֵית דָּוִד'' כְּתִיב, אִי מֵחִזְקִיָּה נוֹלַד, אִי מֵאִינָשׁ אַחֲרִינָא.

Traduction

And what would the Rabbis respond to Rabbi Akiva’s proof? They could counter: Is it written that Josiah was to be born specifically from the descendants of Hezekiah? It is written only that he would be born ''unto the House of David,'' so he could be born either from the descendants of Hezekiah or from a different person of the House of David. Accordingly, no proof concerning Hezekiah’s allotted lifespan can be deduced from that verse.

אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה וְכוּ' יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה וְכוּ'. אָמַר רַב יוֹסֵף: כָּאן שָׁנָה רַבִּי מִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה.

Traduction

§ The mishna details the prohibition with regard to one’s wife’s sister in various cases: If a man’s wife died, he is permitted to her sister; if his yevama died, he is permitted to her sister. Rav Yosef said: Here Rabbi Yehuda HaNasi taught an unnecessary mishna, since the prohibition with regard to one’s wife’s sister and the fact that the prohibition exists only in the lifetime of one’s wife is stated explicitly in the Torah, and there is no additional novelty in this mishna’s ruling.

Rachi non traduit

משנה שאינה צריכה. דזיל קרי בי רב הוא עליה בחייה שלא נאסרה אחותה אלא בחייה:

Tossefoth non traduit

שנה רבי משנה שאינה צריכה. פ''ה דזיל קרי בי רב הוא וקשה דבכמה מקומות שונה התנא מה שבפסוק בפירוש ועוד דגרשה ומתה מותר באחותה איצטריך למידק הא לא מתה אסירא דלא כתיב בהדיא ודרשינן לה בפ''ק (דף ח:) מעליה בחייה כל שבחייה אפילו נתגרשה אלא נראה לר''י דיבמתו היא משנה שאין צריכה דכיון דתנא אשתו כ''ש יבמתו:

הֲדַרַן עֲלָךְ הַחוֹלֵץ

Traduction

MISHNA: Rabban Gamliel says: A bill of divorce [get] is not effective when given after a bill of divorce was previously given to a yevama. Once a yevama receives a bill of divorce from a yavam, no bill of divorce given by that yavam to her rival wife or a bill of divorce given to her by a different yavam is of any effect. And levirate betrothal is not effective after a previous levirate betrothal was performed, and intercourse with a second yevama is not effective after intercourse with the first one, and ḥalitza is not effective after ḥalitza was previously performed. But the Rabbis say: A bill of divorce is effective when given after a bill of divorce, and levirate betrothal is effective after levirate betrothal, but nothing is effective after intercourse or after ḥalitza. If a yavam has relations with the yevama or performs ḥalitza with her, no other action performed afterward is effective, whether performed by that yavam toward a different yevama or by any yavam with the original yevama.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין גֵּט אַחַר גֵּט, וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, וְלֹא בְּעִילָה אַחַר בְּעִילָה, וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט, וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה, וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

Traduction

The mishna elaborates: How do these laws work in practice? If a yavam performed levirate betrothal with his yevama, and he later gave her a bill of divorce, she nevertheless requires ḥalitza from him. The bill of divorce does not fully exempt her from levirate marriage, as the levirate bond remains intact. If he performed levirate betrothal and then ḥalitza, she requires a bill of divorce from him in order to cancel the levirate betrothal. If the yavam performed levirate betrothal and then engaged in intercourse with the yevama, this is the way to perform levirate marriage in accordance with its mitzva, as the Sages instituted this as the proper procedure for a yavam to perform levirate marriage.

Rachi non traduit

פרק חמישי - רבן גמליאל

מתני' רבן גמליאל אומר. סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגירסא שבספרים סדר יבם אחד ויבמה אחת תחלה מפרש דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר ואח''כ מפרש דין מאמר וביאה וחליצה שאחר הגט ואח''כ דין מאמר וגט וביאה שאחר החליצה ואח''כ דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה וכן סדר יבם א' ושתי יבמות:

אין גט אחר גט. שתי יבמות לאדם אחד מאח אחד ונתן גט לזו וגט לזו אינו אסור בקרובות שניה דאי קמא אהני הא פקעה זיקה דתרוייהו והוי כמגרש נכרית ואי קמא לא אהני למידחי בתרא נמי לא אהני והלכך לאו גרושתו היא. וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה וטעמא כדפרישית:

ולא מאמר אחר מאמר. בין ביבם אחד לשתי יבמות בין שני יבמים ליבמה אחת האחרון אין כלום לפסול את הראשונה עליו ואינה צריכה הימנו גט ולא ליאסר בקרובות השניה:

ולא בעילה אחר בעילה. בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא הוא ואין אסור בקרובותיה:

יש גט אחר גט. דקמא לא דחה לגמרי הלכך אכתי איכא פלגא זיקה דהא בעיא חליצה הלכך אהני בתרא והויא גרושתו ואסור בקרובותיה:

Tossefoth non traduit

פרק חמישי - רבן גמליאל

רבן גמליאל. אין מאמר אחר מאמר. אתי אפי' כרבנן דרבי עקיבא אע''ג דקידושין לדידהו תופסין בחייבי לאוין ותפסי קידושין אחר ביאה התם הוא משום דהוו קדושין דאורייתא דע''י ביאה פקעה זיקה אבל הכא שהיא זקוקה לו אין לו לתפוס אלא מדרבנן ולא תקון רבנן שיהא מאמר אחר מאמר ולהכי לא קאמר בגמרא עלה זו דברי ר' עקיבא ולא כמו שפי' ריב''ן דר''ג כר''ע:

ולא בעילה אחר בעילה. היינו אחר בעילה כשרה אבל אחר בעילה פסולה כגון ביאה שאחר הגט יש אחריה ביאה כי היכי דיש אחריה מאמר כמו שאפרש בגמ':

ולא חליצה אחר חליצה. היינו אפילו אחר חליצה פסולה:

כֵּיצַד: עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ וְנָתַן לָהּ גֵּט — צְרִיכָה הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה. עָשָׂה מַאֲמָר וַחֲלִיצָה — צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט. עָשָׂה מַאֲמָר וּבָעַל — הֲרֵי זוֹ כְּמִצְוָתָהּ.

Traduction

If the yavam gave the yevama a bill of divorce and afterward performed levirate betrothal with her, she requires another bill of divorce to cancel the levirate betrothal, as well as ḥalitza to nullify the levirate bond. If he gave her a bill of divorce and then engaged in intercourse with her, she requires a bill of divorce to cancel the betrothal that took place via intercourse, and ḥalitza to nullify the levirate bond; the intercourse did not affect the levirate bond because once he gave her a bill of divorce she was forbidden to him. If he gave her a bill of divorce and performed ḥalitza, nothing is effective after ḥalitza, as the levirate bond was completely nullified.

Rachi non traduit

כיצד. לאו אפלוגתא קאי אלא מלתא באנפי נפשה היא ואיבם אחד ואיבמה אחת קאי והכי קאמר כיצד דין יבם ויבמה והכי מפרש בגמ':

צריכה הימנו חליצה. ואם רצה לכנוס לא יכנוס דכיון דהתחיל בגירושין קיימא עליה בלא יבנה:

צריכה הימנו גט. דחליצה אפקעתה לזיקתה ובעי גט לאפקועי קדושין דיליה דחליצה לא מפקעת קידושין:

הרי זו כמצותה. מפרש בגמרא אף זו כמצותה:

Tossefoth non traduit

עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה חליצה. היינו בנתן גט סתם אף לזיקתו אבל אם נתן גט למאמרו שריא אף ליבם דאמר בפ' ד' אחין (לעיל יבמות דף לב.) דהותרה אפי' היא דמאי דעבד שקליה:

עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט. הכא לא תני אין אחר חליצה כלום משום דאכתי צריכה גט למאמר שכבר ולא תני ליה אלא היכא דאחר חליצה אין צריך לעשות כלום:

נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וּבָעַל — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וְחָלַץ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

Traduction

Similarly, if he performed ḥalitza with her and then either performed levirate betrothal, or gave a bill of divorce, or engaged in intercourse with her; alternatively, if he engaged in intercourse with her and then either performed levirate betrothal, or gave a bill of divorce, or performed ḥalitza after they engaged in relations, nothing is effective after ḥalitza or intercourse. Any action performed afterward is unrelated to the levirate bond.

Rachi non traduit

נתן גט ועשה מאמר. באותה יבמה עצמה אפי' ר''ג מודה דיש מאמר אחר הגט דמספקא ליה אי גט דחי אי לא ודלמא גט לא דחי ואהני מאמר יבמין בה וכ''ש לרבנן דאמרי גט דוחה קצת ומשייר קצת אהני מאמר למיקני שיורא דגט וצריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו ויבומי לא דמגט קמא קיימא עליה בלא יבנה:

נתן גט ובעל. אסור לקיימה דקמה עליה בלא יבנה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו. גט לביאתו ואפילו לר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין דהא הך מתני' כולה ר' עקיבא היא כדמפרש בגמ' הכא מודי דתפסי קידושי ביאה דגט לאו כחליצה דמי לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור:

וחליצה. לזיקתו. ובגט לחודיה לא מפטרא [כמו] שאחר כונס את יבמתו שיכול לפוטרה בגט משום דהוי ביאה פסולה משום גט קמא ולא קניא לגמרי:

אין לאחר חליצה כלום. ואע''ג דחליצה פסולה היא דאי הוה בעי לייבומי לא מצי ואפ''ה דחיא לגמרי ואין אחריה כלום דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה לא בעינן גט וכדרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והכי מפרש בגמ' דמתני' ר''ע היא:

חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וְחָלַץ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

Traduction

Rachi non traduit

חלץ ועשה בה מאמר. או נתן גט אחר חליצה או בעל אחר חליצה אינו כלום כדתני בסיפא אין אחר חליצה כלום שאין מאמר וביאה תופסין בה אחר חליצה כר' עקיבא. וגט דאחר חליצה לא הוה צריך למיתני לאשמועינן דאין כלום דלמאי ליהני ליתסורי בקרובותיה הא מיתסר וקאי מחמת חליצה אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבומים ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמ':

או בעל ועשה מאמר. או נתן גט אחר ביאה או חלץ אחר ביאה אין לאחר ביאה כלום זיקת יבמים דגט שנתן אחר ביאה מגרש לה כאשתו גמורה ולא בעיא חליצה ואם רצה להחזיר מחזירה וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום דאין עליה זיקת יבמין. ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למיתני דפשיטא לן דלא מהני דלמאי ליהני הא אפילו מאמר אחר מאמר ביבם אחד ויבמה אחת בתרא כמאן דליתיה דמי דמאי קעביד הא מיתסר וקאי בקרובותיה אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמועינן כר' עקיבא דאין קידושין תופסין בחלוצתו תנא נמי בעל ועשה מאמר והכי מפרש בגמ':

אין אחר חליצה כלום. ארישא קאי וכדפרישית לעיל. ואלישנא דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ הוה שייך למיתני אין אחר ביאה כלום ובגמרא קא בעי ליה:

Tossefoth non traduit

חלץ ועשה מאמר כו'. אומר ריב''ן לא הוה צריך למיתני כלל דכיון דתנא נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום אע''פ שהיא חליצה פסולה כ''ש דאחר חליצה כשירה אין אחריה כלום אלא כל העניינים שונה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source